בתחום רווי ידע קודם, הבקשה צריכה לומר מדוע השינוי עובד.

ערימת תאי דלק היא מכונה מתועדת היטב. מפרידים, שדות זרימה, מכלולי ממברנה-אלקטרודות, מעברי גז מגיב ולוחות קצה תוארו כל אחד פעמים רבות, ובוחן שבונה דחייה מחמת מובנות מאליה יכול בדרך כלל למצוא בפרסומים כל רכיב מבני של ערימה חדשה. מאז הלכת KSR, סביר ששילוב של רכיבים מוכרים לפי שיטות ידועות ייחשב מובן מאליו כאשר אינו עושה יותר מאשר להניב תוצאות צפויות, ולכן השאלה בבחינה היא רק לעיתים רחוקות אם החלקים חדשים. השאלה היא אם הייתה סיבה לסדר אותם כך, ואם התוצאה היא כזו שהפרסומים היו גורמים לכל אחד לצפות לה.

התשובה הזו במיטבה כאשר היא כבר מצויה בפירוט הפטנט. בקשה שמציגה גאומטריה של מפריד ונעצרת שם אינה נותנת לבוחן דבר לשקול מול השילוב; בקשה שמסבירה את המנגנון — את המגיב שהמפריד מפזר באופן אחיד יותר על פני השטח הפעיל, את המים שהוא מרחיק משדה הזרימה — וקושרת את האפקט הזה למבנה הנתבע, כבר טענה את הטיעון לפני שהדחייה נכתבה, ומספקת בסיס לכל ראיה שתוגש בהמשך בתצהיר. שיטות הפעלה מעוררות את אותה בעיה בצורה אחרת. רצף התנעה או אקטיבציה הוא סדרה של שלבים ידועים, והטיעון לכך שהוא ראוי להגנת פטנט נשען על המצב שהוא מונע או על התוצאה שהוא משיג — וזה בדיוק מה שהתביעה ופירוט הפטנט צריכים לציין שניהם.

חלק ניכר מניהול סוללות הוא אמידה: הטמפרטורה בתוך תא שאף חיישן אינו מגיע אליה, מצב הטעינה, הקיבולת, ההתנגדות הפנימית. תביעה המציינת קבלת נתוני מתח וזרם וחישוב של אחד מהערכים האלה נקראת, בעיני בוחן שמיישם את הלכת Alice ואת הנחיות הכשירות לפטנט של משרד הפטנטים, כמושג מתמטי המבוצע על בקר גנרי, והיא צפויה לעורר דחייה בשאלת הכשירות לפטנט, יהא המודל שמאחוריה מוקפד ככל שיהיה.

מה שמחזיק מעמד הוא הבקרה שהאומדן מפעיל. תביעה שמשתמשת בטמפרטורה האמודה כדי להחליט מתי ועד כמה להעלות את טמפרטורת הסוללה, כדי לשלוט בטעינה או כדי לאזן תאים, משלבת את החישוב בפעולתה של מערכת פיזיקלית — וזהו סוג היישום המעשי שניתוח הכשירות לפטנט מחפש, בתנאי ששלב הבקרה מצוין בפירוט מספיק כדי שיהיה יותר מהוראה ליישם את התוצאה. פירוט הפטנט צריך לומר מדוע האומדן נחוץ — שאת הגודל הזה אי אפשר למדוד ישירות במארז אטום, ומה משתבש כאשר הבקרה פועלת על סמך אומדן גרוע — כך שהשיפור הטכני יירשם בתיק לפני שמישהו מטיל בו ספק.